לא בלי בתי

                                                                     נתניה, 6.8.01

ספר התה מאת אוקאקורה קאקוזו ספר בן 109 עמודים

שלטעמי נופת צופים.

הספר נדפס בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1996 בסידרת "עפר איילים" תורגם ע"י יורם קניוק ונערך ע"י ורדה בכור.

תאיזים אינני יכולה לומר שזו דת וגם לא אמונה ולמרות זאת זו כנראה גישה ו/או דרך.

התה והמלח הועברו מסין בדרכים לא דרכים לפני מאות שנים וכאשר הגיעו למערב היו כל כך יקרים שהתה הוגש רק בחצרות השליטים ו/או בעלי האמצעים.

  O'CLOCK TEA 5  זכור לי שאמי ואחיותיה כל שבת היו נפגשים ל-תה של חמש אחה"צ!!

התה אומץ במערב- למרות שאנו לא כל כך שמים לב לכך.

 תיאורי חדרי התה המינימליסטים מאידך ובכל זאת הכל כל כך מוקפד החדר נבנה מחומר אחד והקשוטים מחומר אחר ולפעמים אפילו לא סיימו לבנותו כדי להשאיר לאורח את האפשרות לדמיין מה יכול היה להיות

פרחים כל כך חלשים וקטפנו אותם בלי רחם-השתמשנו בהם לשמחות  ולעצב ליגון ולתהילה וזרקנו למחרת.הם כל כך חסרי מגן מולנו.הרי כמעט כבר אין פרחי בר!!

ממשיכה את חוויותי מ-2 ספרים שסיימתי כעת

דום בגן עדן מאת יהודית רותם

10 סייפורים מההוויה היהודית שבהם רב הנסתר על הנגלה מחד. מאידך אנשים הם אנשים וחיים הם עם ולמרות האיסורים וההגבלות. עם תאוות יצרים וכו'

מסעותיהן הפנימיים של הדמויות מתוארים ברגישות נדירה,כשהמשותף להן כמיהתן לאהבה והבנה,כמיהה שנתקלת לא אחת במחסום המבוצר מכול- נפשו של הזולת.

שפתה של יהודית רותם רבגונית ונפלאה.

מרתק.

נ.ב.קראתי מזמן גם את ספרה "אהבתי כל כך".

בחודש מרץ השנה יחגוג בעלי את יום הולדתו ה-60

במזל-טוב.

מחפשת עזרה ברעיונות, עצות, הצעות וכו'.הוא לא מעוניין

בערב "בר-מצוה" נוסף

וגם לא בהוא היה והוא עשה........שנשמע כמו הספד חו"ח.

יותר בכיוון של ארגון טיול בארץ למשפחה המורחבת עם החברים, או ערב ריקודים וכו'. עדיין לא סגורה על כלום.

אשמח לשמוע הצעות ורעיונות.

תודה יהודית

פוטרתי

איזה כיף לי.

לא הרבה פעמים בחיי חוויתי חוויה  זו.

עבודתי הראשונה- עד הלידה עבדתי באותו מקום 14 שנה

עבודתי השניה 19 שנה-ואז החברה "עברה ידיים"-נקנתה ע"י תאגיד גדול

וזו היתה הזדמנות לקבל   פיצויים,קמתי והלכתי הרגשתי שמיציתי.

עבדתי באותו ענף עוד תקופה לא ארוכה ואז פוטרתי מטעמי "צמצומים"-איך שנאמרה המילה אנו נאלצים לפטרך לקחתי את התיק ועפתי הביתה. לא נעימה ההרגשה הזו מחד. מאידך לחוויה זו אני חווה הרבה- אז למדתי שיש חיים אחרי שעה 13:00 . לא חייבים לעבוד גם אחה"צ. גיליתי את עולם תרבות הפנאי-עולם ומלואו!!!!!!

לאחר שנים הגשמתי חלום למדתי תיירות קבלתי תעודה של פקידה מורשה בתיירות. עבדתי מעט בענף שחלמתי עליו כל חיי והבנתי שמתח זה לא בשבילי- אבל ממש לא.לאחר מספר נסיונות בכל זאת בענף אמרתי תודה לא תודה והרמתי עוגן-התעופפתי מענף זה .

פעם שלישית

הריון זה הריון- לא יולדים מיד!

נקוה שהפעם יצליח.

ידידתי היקרה פנתה אלי........רוצה לכתוב בבלוג

מה זה בלוג שאלתי- בואי נתחיל מזה. נולדתי לדור שהדף והעט היו אמצעי

הכתיבה שלו באם ידעת ו/או רצית לכתוב.

החינוך שקבלתי היה:שואלים אותך מה נשמע את עונה "בסדר"!באם הוא

אוהב שלך הוא ישמח ובאם הוא שונא שלך שיתפוצץ........

וכביסה לא מכבסים מחוץ לבית!

ותהייה יפה ותשתקי.

וילדים טובים לא בוכים- דהיינו רגשותינו לא ממש עניינו מישהו!!!

עם רקע כזה להחשף???!מה היא השתגעה?!

אבל לשמחתי ומזלי אני כבר 7 שנים הולכת בדרך מסוימת

ובישיבות שלי מסביב למעגל קלטתי שאני לא המצאתי כלום!!אבל כלום

וכל אחד חווה חויות כאלו ואחרות בחייו. עדיף להוריד את המשא מגבי

ולא להסתובב עם "שק תפוחי האדמה" על גבי הלוך וחזור...שהרי בסופו של

דבר זה מסריח ומי סובל מהסרחון הזה?ראשית אני!!!

אני גם יכולה להעיד על עצמי שאני מאד אוהבת א)את המחשב

ב)מילים הן חברות טובות שלי- גם לכתוב וגם לקרוא